#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. מה קורה לאחר מות הכהן הראשון, ומאי קמ""ל."	אמר רב יהודה אמר רב: חוזר להיות כהן גדול. אפי' שיש סברא לפסול אותו, כדי שהכהן הראשון לא יחשוב שהשני מצפה למותו.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. </b>מדוע רבנן חוששין שמא יארע בו פסול, ולא חוששים שמא תמות אשתו.	"אמרי לך רבנן: טומאה שכיחא [ע""י ראית קרי, או התזת צינורא ע""י ע""ה] מיתה לא שכיחא."	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. אמרו לו א""כ אין לדבר סוף. שפיר קא אמרי ליה לרב יהודה.</b> מה הוא עונה, ומה עונים לו רבנן."	אמר לך: למיתה של אחת חוששין, ולשל שתים לא חוששין.&nbsp;<div>ורבנן עונים: אם יש מה לחשוש - נחשוש גם לשתים.</div>	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.&nbsp;<div>א. מדוע לרבנן לא מתקינים אשה אחרת, הרי גם הם חוששין לשמא.</div><div>ב. מדוע אומרים רבנן לר' יהודה א""כ אין לדבר סוף, שיאמרו גם לעצמם א""כ אין לדבר סוף.</div><div>ג. אם כהן גדול זריז הוא, למה מתקינים כהן אחר.</div>"	"א. הם חוששין לטומאה שהיא שכיחה [ע""י קרי או התזת צינורא ע""י עם הארץ] אבל מיתה אינה שכיחה.<div>ב. כי כהן גדול זריז הוא, [ונשמר מן הטומאה], אבל מיתה אינה מסורה בידינו.&nbsp;</div><div>ג. כי כיון שעושים לו 'צרה' כ""ש שיזהר יותר.</div>"	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. אמרו לו א""כ אין לדבר סוף. </b>מה מועיל שמתקינים אשה לכהן הרי אינה אשתו ו'ביתו' אמר רחמנא."	שמקדש אותה, וכונס אותה, וכדי שלא יהיו שני בתים - מגרש אותה.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.&nbsp;</b><div>א. שמגרש אותה על מנת שתמות. מה מרויחים מזה ומה קשה על זה.</div>	מרויחים: שאם תמות תהיה גרושה למפרע וכל העבודה היתה בהכשר כבר מההתחלה ולא היה כאן שני בתים. <br>ואם לא מתה וחברתה מתה גם אין כאן שני בתים.<br>קשה על זה: אולי שניהם לא ימותו ויש כאן שתי בתים.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.&nbsp;&nbsp;</b>ב. מגרש אותה על מנת שלא תמות.&nbsp;מה מרויחים מזה ומה קשה על זה.	מרויחים: שכל עוד היא חיה תהיה גרושה למפרע ואין כאן שני בתים, ואם תמות חברתה קיימת.<br>קשה על זה: אם חברתה תמות הוא יהיה בלא בית.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.&nbsp;</b>ד. מגרש על מנת שלא תמות חברתך,&nbsp;מה מרויחים ומה קשה.	מרויחים: שאם לא מתה חברתה היא גרושה למפרע, ואין כאן שני בתים, ואם תמות תישאר היא אשתו.<br>קשה על זה: אולי תמות חברתה באמצע העבודה, ויתברר למפרע שהיתה אשתו, ויש כאן שתי בתים.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.</b> ה.<b>&nbsp;</b>מגרש על מנת שתמות חברתך,&nbsp;מה מרויחים ומה קשה.	מרויחים: לא ברור. כי אם חברתה לא תמות יש כאן שני בתים.<br>קשה על זה: אולי תמות חברתה וישאר בלי בית.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. </b>ו. מגרש את שניהם. לאחת אומר הרי זה גיטך על מנת שלא תמות חברתך, ולשניה אומר הרי זה גיטך על מנת שלא תיכנסי לבית הכנסת. מה מועיל, ומה קשה על זה.	מועיל: שברגע שהשניה תמות היא תתגרש למפרע, כיון שלא נכנסה לבית נכנסת, ולא יהיו לו שתי נשים.<div>קשה על זה: שאולי לא תמות חברתה, ולא נכנסה לבית הכנסת כל היום ונמצאת מגורשת למפרע, ונשאר בלא בית.</div>	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו.</b>&nbsp;מה צורת הגירושין של האשה למסקנא.	"לאחת אומר הרי זה גיטך ע""מ שלא תמות חברתך.<br>ולשניה אומר ה""ז גיטך ע""מ שאכנס אני לבית הכנסת.<br>מה החשש. שאולי השניה תמות באמצע העבודה ועבד למפרע עבודה בשני בתים. - אם יראה שהשניה הולכת למות ילך מיד לבית הכנסת ויהפוך את הגט של השניה לגט למפרע, ונמצא שלא היו כאן שתי בתים."	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'מתקיף לה רב אסי ואיתימא רב עוירא, אלא מעתה שתי יבמות הבאות מבית אחד לא יתייבמו'. מה הכוונה ומדוע.	שלא תתיבם אף אחת מהם, דהא 'בית' אחד כתיב.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רב אסי ואיתימא רב עוירא, אלא מעתה שתי יבמות הבאות מבית אחד לא יתייבמו. מה עונה הגמ'.	'יבמתו יבמתו' ריבה.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבינא ואיתימא רב שרביא, אלא מעתה ארוסה לא תתייבם. מדוע.	דהא 'בית' כתיב, ואת אמרת כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבינא ואיתימא רב שרביא, אלא מעתה ארוסה לא תתייבם. מה התשובה.	'החוצה' לרבות את הארוסה. [אפילו שהיא עדיין בחוץ]	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>לרבנן כהן גדול מקריב אונן. </b>מנין, ומנין שכהן הדיוט אינו מקריב אונן.	שנאמר 'ומן המקדש לא יצא ולא יחלל', שאינו צריך לצאת מקדושתו, כי אינו מחלל עבודתו. ומכאן שכהן הדיוט שעבד חילל.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן.&nbsp;</b>מדוע אונן אינו אוכל קדשים.	"ק""ו ממעשר הקל, שאמרה תורה 'לא אכלתי באוני ממנו'."	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן. רבי יהודה אומר כל היום.</b>&nbsp;מה הפירוש 'כל היום' לרבא בפירוש ראשון.	מצוה להביאו למקדש שיעבוד כל היום, כדי לפכח צערו. 'כל היום' יהיה עסוק בעבודה.&nbsp;&nbsp;	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן. רבי יהודה אומר כל היום.</b>&nbsp;מה הקשה אביי על פירוש רבא הראשון.	שלא יתכן שבכהן הדיוט ר' יהודה מחמיר שאם נודע שמת לו מת מפסיק באמצע עבודה ור' יוסי מיקל שיכול לגמור את העבודה, ואילו כאן מוחלפת שיטתם.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן. רבי יהודה אומר כל היום.</b>&nbsp;מה מסביר רבא בפירוש השני.	שאינו עובד כל היום, שמא יאכל קדשים בטעות, אבל בלילה עובד.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">כהן גדול מקריב אונן. רבי יהודה אומר כל היום.</b>&nbsp;מה התירוץ על קושיית רב אדא בר אהבה על רבא שאמר שכהן גדול אונן אינו עובד שמא יאכל מן הקדשים."	שביום כיפור אין לחוש כי כולם לא אוכלים.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן. רבי יהודה אומר כל היום.</b>&nbsp;לפי רבא בפירוש השני, מדוע בלילה יכול כבר לעבוד, הרי גם בלילה אסור לו לאכול קדשים.	כי אין אנינות דאורייתא בלילה <b>משנקבר המת.</b> ואם יאכל הרי זה איסור דרבנן.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי וחייכי, מה הדין ומדוע.	אינו גט, שהרי כל ימיה קשורה בו, ואין זה כריתות.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני, מה הדין.	הגט כשר, ותינשא לאחר מות פלוני.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני, ונישאה לפני מותו, מה הדין ומדוע.	אין כאן חיוב אשת איש, כי כבר מעכשיו הוא גט, אלא רק חוששין שמא תשתה יין בחיי פלוני.	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי מחלוקת ר' יהודה ורבנן בכהן גדול אונן.&nbsp;	לרבנן: מקריב ואינו אוכל.<br>לר' יהודה:<br>לפי פי' ראשון של רבא מצוה להביאו לעבודה, כדי לפכח צערו.<br>לפי פי' שני של רבא אסור לו לעבוד כל היום, שמא יאכל קדשים.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כהן גדול מקריב אונן. מנלן.</b>	שנאמר 'לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא ולא יחלל'. ודורשים: במת אביו ואמו, שאינו צריך לצאת מקדושתו כלל, ויכול להיות עומד ומקריב, כי לא חילל עבודתו בכך. ומכאן שהדיוט מחלל.	יומא פרק ראשון יג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שתי הסברות ההופכיות בדעת רבנן שמתקינין כהן אחר ולא אשה אחרת.	מצד אחד הם חוששין לטומאה שהיא שכיחה ולא למיתה שאינה שכיחה.<br>מצד שני הם לא אומרים אין לדבר סוף כי כהן גדול זריז הוא, [ונשמר מן הטומאה], אבל מיתה אינה מסורה בידינו.&nbsp;	יומא פרק ראשון יג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ארוסה שמת חתנה, צריכה יבום.	כן.	יומא פרק ראשון יג ב		
